אדם קם בבוקר, מגלה עוולה אזרחית או חברתית – ומחליט לתקן אותה. מהסיפור הפשוט הזה צומחת מחדש בכל יום החברה האזרחית במדינת ישראל, שמורכבת משלל התארגונוית אזרחיות, עמותות, ארגונים ומאבקים שונים. זהו מרכיב בסיסי בכל חברה דמוקרטית: חברה אזרחית תוססת ופעילה שמשפרת את המרחב הציבורי, החברתי והפוליטי.
אלא שתיקון עוולות הוא כמעט לעולם לא דבר פשוט. מאחורי השאיפה התמימה לשפר את העולם נמצאים אינספור אתגרים ומורכבויות: מגיוס משאבים ורתימת שותפים למסע, דרך פנייה למוסדות השלטון – ועד לבניית כלי מדידה והערכה קונקרטיים. ללא ליווי וסיוע מקצועי, הרבה מאוד אזרחים קטנים עם חלומות גדולים עלולים למצוא את עצמם במבוי סתום.
אל תוך האתגר הזה נכנס שתיל מבית הקרן החדשה לישראל המתמחה בליווי וסיוע לארגוני חברה אזרחית. כבר ארבעים שנה שבשתיל מסייעים לשלל יוזמות אזרחיות לרקום עור וגידים – ולשנות לטובה את החברה הישראלית.
🎧האזינו לפרקים בסדרת הפודקאסטים "מה זה משנה?" באפליקציות >> Apple Podcasts/ Spotify/ גוגל פודקאסטס
"שתיל הוקם ב-1982", מספרת מנהלת שתיל אסתר סיוון. "מבחינה היסטורית, היה משהו מאוד תקדימי בהחלטה של קבוצת תורמים מארצות הברית להשקיע בבניית חברה אזרחית בישראל. זו לא הפילנתרופיה הקלאסית. אותה קבוצה מייסדת השכילה להבין שכדי לעזור לארגונים לשגשג ולהחזיק מעמד – לא מספיק רק כסף".
סיוון מסבירה כי שתיל הוקם במטרה לסייע לארגונים לבנות את עצמם בצורה מושכלת, נכונה, מקצועית וברת קיימא. "היום פועלות בישראל עשרות אלפי עמותות, אבל באותם הימים היו בארץ מספר ארגונים מאוד גדולים כמו ההסתדרות ונעמת. לא היו בארץ ארגונים שמהווים יוזמות מקומיות. לא היה מקום לאזרחים שרצו להיות פעילים, לקדם חקיקה או שינוי אחר – פשוט לא היה להם למי לפנות. אפשר לומר בצניעות שהודות לשתיל ולהשקעות של הקרן החדשה לישראל – צמחה בישראל חברה אזרחית משגשגת".
הפעילות של שתיל מתמקדת במספר רבדים שונים. ברמה הבסיסית ביותר, בשתיל מייעצים לארגונים בכל הקשור לפיתוח יכולות, גיוס משאבים, ייעוץ אסטרטגי, בניית כלים להערכה ולמידה וניהול קהילה. בנוסף, שתיל מפעיל גם את המרכז לשינוי מדיניות העוסק בליווי ארגונים בכל הקשור לעבודה מול גורמי ממשל, להשפעה על החלטות ממשלה, לקידום חקיקה ולניהול קמפיינים. זרוע נוספת של העשייה בשתיל מתמקדת בחיבור בין ארגונים, פעילים ושחקנים שונים – לצורך בניית שיתופי פעולה אפקטיביים יותר.
סיוון מספרת כי היא הגיעה לשתיל אחרי קריירה ארוכה בחברה האזרחית. "אבא שלי, שנפצע בצורה קשה מאוד במלחמת העצמאות, לחם כל חייו לשלום ולצדק. למרות שהוא סבל בעצמו מנכות – הוא נאבק תמיד למען הטוב. הוא היווה עבורי מודל לחיקוי", היא אומרת. "אחרי לימודי המשפטים היה לי ברור שאני רוצה להגיע לזירה הציבורית. שדולת הנשים היה מקום העבודה הראשון שלי – ומשם התגלגלתי לארגונים שונים בשדה של זכויות אדם וחברה משותפת. מבחינתי, ההצטרפות לשתיל הייתה מעין סגירת מעגל.
"לאורך כל החיים המקצועיים שלי ", מסבירה סיוון. "נעזרתי בכלים של שתיל – שסייעו לי להתקדם בעולם של שינוי המדיניות ושל המאבק לחברה צודקת, שוויונית ואולי גם דמוקרטית יותר".
"מזהים בישראל המון כוחות חיוביים"
העשייה של שתיל מתפרשת על מגוון מאבקים ותחומים שונים, מצמצום פערים בבריאות, מאבק בגזענות בחברה הישראלית ומאבק בכיבוש – ועד להכרה בכפרים הבדואים הלא-מוכרים ולקידום שוויון וחברה משותפת בישראל. בנוסף, בשתיל משקיעים בחיזוק האוכלוסייה החרדית בכיוון ממלכתי – וכן במאבק בהדרת נשים מהמרחב הציבורי.
סיוון מספרת על שורת הישגים משמעותיים של שתיל לאורך ארבעים שנות פעילותו. "ההישג המרכזי של שתיל הוא הבנייה והחיזוק של חברה אזרחית משפיעה ואפקטיבית בישראל. רבים מארגוני השינוי החברתי, זכויות האדם, החברה הערבית, הצדק החברתי והשלום צמחו בסיועו של שתיל. הגאווה שלנו היא בכך שסייענו לאותם ארגונים לפעול, וכך גם לחזק את הדמוקרטיה הישראלית. שתיל גם מחבר בין ארגונים ופעילים על מנת לייצר אימפקט רחב יותר: שתיל בנה בשנות התשעים פורום של ארגונים שראו בעיה של חוסר שקיפות במידע שמגיע לאזרח מהרשויות. מידע זה כוח – והממשלה לא חלקה את המידע הזה בנדיבות. כדי לשנות את התמונה, בשתיל ארגנו קבוצה של פעילים וארגונים מתחומי עניין שונים – זכויות אדם, חופש דת, זכויות נשים וכן הלאה – כל אותם ארגונים שהיו זקוקים למידע מהממשלה כדי לבסס את העשייה שלהם. הוקמה קואליציה שהובילה לחקיקת חוק חופש המידע. בזכות החוק הזה, היום כל אזרח זכאי לקבל מידע , בין אם זה מהרשות המקומית, בין אם זה מהמדינה ובין אם זה מחברה ממשלתית".
לדבריה, המאבק לחקיקת חוק חופש המידע ממחיש את היתרונות של הפעילות בשתיל. "כשאנחנו מזהים בעיה חברתית, אנחנו מחברים בין הגופים שרוצים להתמודד איתה – ומביאים את המומחיות שלנו: איך יוזמים חקיקה? איך משפיעים על שרים בממשלה?".
הישג משמעותי נוסף שחתום על שתיל הוא חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה שאושר בשנת 2001 – ומעניק מעמד מוסדר וברור לקורבנות עבירות אלימות או למשפחות של קורבנות עבירות רצח. "ראינו שאין מעמד לקורבנות. מי שנפגע מעבירה לא מקבל מעמד בבית המשפט. הרשויות מחליטות על העמדה לדין ורוקמות עסקאות טיעון מעל לראש של הקורבנות.
"בזכות קואליציה שעבדה בצורה רצינית ומעמיקה, יחד עם משרד המשפטים ופעילים מארגונים שונים –הצלחנו לחוקק חוק שנתן מעמד רשמי ומשפטי לנפגעי עבירה. היום, לפני שחותמים על עסקת טיעון עם מישהו שתקף מינית – יש חובה להתייעץ עם הקורבן של התקיפה".
לדברי סיוון, ההישגים הללו הם רק קצה הקרחון של העשייה של שתיל לאורך השנים. "אנחנו לא מסתפקים במה שהשגנו בארבעים השנים האחרונות. גם היום אנחנו רוצים ללמד עוד ארגונים איך לעבוד מול הממשלה, איך לבנות כוחות משפיעים ואיך לייצר אכפתיות. לא בושה לומר את זה. אני שמחה להגיד שיש המון אזרחים שזה מה שהם רוצים לעשות: לגרום לשינוי. נהוג להשמיץ הרבה פעמים את הצעירים ולומר שהם מרוכזים בעצמם – או לדבר על הייאוש ועל הקיטוב בחברה הישראלית. אבל אנחנו מזהים המון כוחות חיוביים ששוחים נגד הזרם ומנסים ליצור ישראל טובה יותר וצודקת יותר. אני בטוחה שאפשר להצליח, לשנות ולשמור על האופטימיות והתקווה. בכל מקום שבו אנחנו יכולים לעזור לכוחות האלה – אנחנו נהיה שם".
🎧 האזינו לפרקים בסדרת הפודקאסטים "מה זה משנה?" באפליקציות >> Apple Podcasts/ Spotify/ גוגל פודקאסטס
בשיתוף שתיל- הקרן החדשה לישראל
