כשאנשים חושבים על חמורים, יכולות לעלות להם כל מני אסוציאציות לראש, שחלקן רחוקות מאוד מהמציאות בפועל. חלקנו תופסים חמור כחיה טיפשה, עקשנית, כזו שלא בדיוק ידועה ביכולתה להעניק חום ואהבה כמו כלב או חתול. אולם מי שבאמת מכיר את בעל החיים הזה מקרוב, יודע שבדיוק ההיפך הוא הנכון.
מוסא סעודי עובד כבר 11 שנים בעמותת Safe Haven for Donkeys, שחרטה על דגלה להציל חמורים שסובלים מבעיות בריאותיות כתוצאה מהזנחה, התעללות או תאונה. מוסא קם בכל בוקר כדי לטפל בחמורים, שחלקם מגיעים לחווה במצב קשה מאוד, ורואה עמוק בתוך העיניים שלהם עד כמה העבודה שלו משמעותית בעבורם.
"ראיתי הרבה מקרים של חמורים שהגיעו אלינו אחרי ששרפו אותם או קשרו אותם עד שהחבלים נכנסו לתוך הבשר וגרמו לפצעים קשים. החמורים מגיעים אלינו כשהם מפחדים מבני אדם ובטראומה – אבל אפשר לראות שעם הזמן המצב שלהם מתחיל להשתפר והם גם ממש מעריכים את העזרה שאנחנו נותנים להם. במקום שהם יבעטו בנו או יברחו, הם מתקרבים ושמים את הראש על הכתף שלנו, או מתלטפים עלינו. זה תמיד משמח אותי לראות שיפור כזה אצל החמורים ומבחינתי אני אמשיך לעשות את זה כל החיים".
נכון לכתיבת שורות אלו, מטופלים בחווה לא פחות מ-195 חמורים. מוסא, אם תהיתם, מכיר כל אחד מהם בשמו וגם יודע מהן הדרישות הייחודיות שלו. עלי היאג׳נה, שהצטרף למוסא בעבודתו בשנה האחרונה, נדהם מהמסירות והרגישות שהוא מגלה בעבודה וגם מהיחס של החמורים אליו ולשאר בני האדם.
"לאנשים אין מודעות לזה שחמורים הם חיה רגישה בדיוק כמונו", אומר עלי. "העבודה כאן מראה לך כמה חשוב להתייחס לכל חיה, לא רק לחמורים, כמו לנשמה בשר ודם. כשמוסא סיפור לי איך חמורים הגיעו לכאן לחווה זה היה קשה מאוד. עצוב שאנשים גורמים לחיות כל כך הרבה סבל כי אין להם מודעות לדברים האלו. כשבאים לכאן ורואים בעיניים את החמורים, אנשים מתאהבים בהם ומתחילים להסתכל עליהם אחרת".
"אינטליגנציה רגשית מהגבוהות שראיתי"
למרבה הצער, לא רק חמורים עוברים התעללות, אך המודעות לסבל שלהם בחברה הישראלית בדרך כלל נמוכה יותר. כשאנשים חושבים על התעללות בבעלי החיים, הם יחשבו על פרות, כבשים, כלבים וסוסים – משום שאלו מקיפים אותנו כל הזמן. אנשים הולכים לרכב על סוסים, חולבים פרות ומגדלים כלבים. לכן, רבים מפתחים קשרים מיוחדים עם החיות האלו.
חמורים, בדיוק כמו שאר בעלי החיים שהזכרנו כאן, משמשים עד היום בני אדם לעבודה ובחלק מהמקרים זוכים ליחס משפיל במקרה הטוב ואלים במקרה הרע. אבל בניגוד לשאר בעלי החיים האלו, חמורים כאמור אינם נמצאים במודעות של רבים מאיתנו, פשוט כי הם לא נוכחים מספיק בנוף שסביבנו.
קרן דוסטאר, שעובדת בעמותה כבר שנתיים, מאמינה שכל זה משתנה כשפוגשים לראשונה בחמורים בחווה. "בשבילי, החיבור לחמורים הוא מעבר למילים או לנוכחות הפיזית. זה חיבור מיסטי וקוסמי שאי אפשר להסביר במילים. לדעתי, זו חיה עם אינטליגנציה רגשית מהגבוהות שראיתי. חמורים יודעים להגיד את מי הם אוהבים ואת מי לא, למי הם מרגישים בנוח להתקרב ולמי לא – זה נכון גם לגבי בני אדם וגם לגבי חמורים אחרים בחווה".
"כשאנשים מבקרים בחווה הם פתאום קולטים שבתוך החמור, החיה הזאת שהייתה שקופה מבחינתם עד אז, יש מערכת שלמה של רגשות ותחושות - לצד אופי מאוד מוגדר. המפגש הזה, שבמקרים רבים קורה כאן אצלנו בפעם הראשונה, הוא דבר שתמיד מאוד מרגש לראות.
קשר שנמשך לכל החיים
לא רבים יודעים זאת או מייחסים לכך חשיבות, אך לחמורים יש יכולת להתחבר רגשית לחמורים ולאנשים אחרים בצורה מעניינת ומפתיעה. "ברגע שחמור מתחבר עם חמור אחר, זה לכל החיים, וזה לא משנה אם יש לו קשר משפחתי אליו או שהוא התחבר אליו בנקודה אחרת בחיים", מסבירה קרן.
אחד הסיפורים שממחישים זאת היטב הוא זה של משה ודוד, שני חמורים שהגיעו לחווה בנקודה מאוד רגישה בחייהם. "את משה מצאנו אחרי תאונת דרכים שבה אמא שלו ככל הנראה נפגעה מרכב", קרן משחזרת. "כשהגענו, ראינו אותו שוכב לצד הכביש ליד אמא שלו שכבר לא הייתה בחיים. הוא לא היה מוכן לעזוב אותה, ובזכות דיווח של אנשים טובים לקחנו אותו אלינו לשיקום". מהרגע שנכנס לחווה, משה היה בבידוד כדי שהווטרינר יבצע לו את כל הבדיקות הנדרשות ויוודא שהוא לא נושא מחלה שתדביק את שאר החמורים. זהו פרוטוקול מקובל שמאוד מקפידים עליו בעמותה כדי להגן על בריאותם של כלל החמורים.
לאחר שהווטרינר בדק אותו וקבע שהוא בריא, משה שוחרר מהבידוד, אך בחווה חששו כי ההתאקלמות שלו תהיה מאתגרת בשל גילו הצעיר והטראומה שעבר. אולם כמה ימים לאחר מכן הגיע לחווה דוד, חמור שנמצא משוטט ברחובות ירושלים וגם הוא, כמו משה, היה בן חודשים ספורים בלבד. "מהרגע הראשון החלטנו לצוות את משה ודוד ביחד ומהשלב הזה הם יצרו קשר מאוד עמוק וחזק", אומרת קרן. "זה קשר שאף אחד לא יכול לשבור ואין לנו ספק שהם ביחד לכל החיים. עד היום, אפילו כשהם הולכים לטיפולים בבית דגן, אנחנו דואגים שזה יהיה ביחד – הם לא מוכנים להיפרד ולנו אין שום כוונה להפריד ביניהם".
טיפול בחמורים: תרפיה גם לבני האדם
כשעוסקים במלאכה מאתגרת כל כך כמו הצלת חמורים שעברו התעללות, קל להתמלא בעצבות, תסכול וכעס על אנשים שפוגעים בחיות בצורה כזאת. אולם גם מוסא, גם עלי וגם קרן דווקא מלאים באופטימיות ומאמינים גם בטוב שבמין האנושי. "כשאנשים רואים בעיניים שלהם את החמורים, משהו אצלם משתנה", אומר מוסא. "פתאום מבינים שכל חיה היא עולם מלא ורואים כמה חשוב לשמור עליה ולא לגרום לה סבל".
קרן מצידה מקווה גם היא שבעתיד נראה שיפור ביחס של החברה לחיות בכלל ולחמורים בפרט. "אם לא הייתי אופטימית לא הייתי כאן בעמותה. הלוואי שהדור הצעיר יהיה רגיש ומכיל יותר כלפי בעלי חיים. חשוב שכל אחד מאיתנו יגלה חמלה, יפתח את הלב, העיניים והראש לשונה, לשקוף, למי שאנחנו בדרך כלל לא נוטים להסתכל לכיוון שלו. כשזה קורה, לא רק החיות מרוויחות. המציאות מראה שהטיפול בחמורים הוא תרפיה גם לבני אדם".
העמותה, חשוב לציין, מתבססת ברובה על תרומות של אנשים פרטיים – ואותם אנשים הם שיבטיחו את המשך קיומה גם בעתיד. העמותה מקבלת באהבה כל סכום של כסף – וגם תרומות צנועות של שקי גזרים, מלפפונים או כל דבר אחר שעשוי לסייע להם בעבודתם. "אפשר גם לקנות מתנה מקורית לאנשים שאוהבים בצורה של אימוץ חמור וירטואלי", מדגישה קרן. "ככה תומכים באתון או חמור מסוים, כשהצוות במקום מטפל בו לאורך כל הדרך. ניתן לצפות בחמורים במצלמות באתר שלנו 24/7 וגם לבוא לבקר אותם בתיאום מראש. יש המון משפחות שכבר הפכו את זה למסורת – שביום הולדת או באירוע מיוחד מאמצים חמור בשביל בן המשפחה שחוגג".
Safe Haven for Donkeys
מעבר לאתר >>
אימוץ חמור וירטואלי >>
אימוץ חמור וירטואלי כמתנה >>
תיאום ביקור בחווה >>
לתרומות >>
