בגילאים שבין 6-9 חודשים חשוב לשים דגש על סדר יום ושגרה קבועה לתינוק.שיגרה מעניקה לתינוק ביטחון, וביטחון נותן לו רוגע, שלווה ושמחה.
בגיל הזה סדר היום הוא מובנה וברור, ובנוי בד"כ משנת בוקר, שנת צוהריים, שנת אחה"צ ושנת לילה.שנת אחה"צ יורדת לקראת גיל 8-12 חודשים, ואז מקדימים את שעת שנת הלילה, שמתארכת בתורה.כדאי להיות ערים לחלונות השינה של התינוק בשלב זה: לאחר שנת הלילה, התינוק יהיה מוכן לישון את שנת הבוקר שלו תוך 1-1.5 שעות ערות בממוצע מהיקיצה האחרונה. כלומר- חלון השינה שלו יהיה 1-1.5 שעות ערות בממוצע.לאחר שנת הבוקר, חלון השינה עד שנת הצהריים הוא 2-3 שעות ערות בממוצע.לאחר שנת הצהריים, חלון השינה עד לשנת אחה"צ יהיה 2-3 שעות ערות בממוצע.לאחר שנת אחה"צ, חלון השינה עד לשנת הלילה יהיה 1-1.5 שעות ערות בממוצע.
כעת, שאלו את עצמכם, מהם, לדעתכם, הרגלי שינה נכונים לתינוק שלכם?
כל תינוק הוא אינדיבידואל ולא תמיד "קורא את הספר" - ולכן גם כאן יש להבין את העקרונות המנחים ובמקביל להיות קשובים לתינוק תוך כדי יישומם.חלונות שינה מיוצגים באמצעות טווחים ויוצאים מנקודת הנחה שאין שום גורם אחר המטריד או מכאיב לתינוק. עבור כל תינוק חלונות השינה יהיו אינדיבידואליים, אם תעקבו אחרי הדפוס תלמדו להכיר ולתת מענה לתינוק בהתאמה אישית.ישנן משפחות שלינה משותפת היא הנכונה ביותר עבורן, ולעומתן ישנן משפחות שבוחרות שכל ילד ישן במיטתו בחדרו. עקרונות כמו - להרדים על הידיים, במהלך הנקה, וכל הרגל אחר שביססתם עד כה אלו הם כללי הזהב שלכם.במידה והחלטתם שהדבר הנכון ביותר הוא ללמד את התינוק להירדם במיטתו, עשו זאת בשלבים ובהתאם לקצב שלו, ליכולותיו ולאינטליגנציה הרגשית שלו.
ועכשיו מעט פרקטיקה....
התחילו בביסוס תחושת הביטחון והטמעת הידיעה וההבנה שאתם שם איתו, מכילים אותו, אוהבים אותו ונותנים לו את כל הביטחון שהוא צריך.הניחו אותו במיטה כשאתם מזהים סימני עייפות והישארו איתו בחדרו. לנוחיותכם הרחבה בנושא:
7 עקרונות לביסוס שינה עצמאית ואיכותית לתינוק
התינוק צריך מבחינתו לראות שאתם נוכחים בחדר, ולהרגיש אתכם (או אחד מכם) בזמן שנכנס לשינה. הייתי רוצה לתת לכם כלים "פרקטיים" יותר לשלב הזה, אך רק להיות שם זה הדבר הכי משמעותי והכרחי על מנת להשיג יעד זה.בשלבים הבאים, ובהתאם לשיתוף הפעולה עם התינוק וביסוס ההירדמות בתוך המיטה, תוכלו להתרחק פיזית לאט לאט, שלב אחרי שלב עד שילמד להירדם באופן עצמאי.השלבים תלויים כמובן בנקודת ההתחלה שלכם בתהליך של לימוד הירדמות עצמאית.במידה ותינוקכם רגיל להירדם על הידיים אזי השלב הראשון בתהליך יהיה הנחה במיטה בשילוב המון מגע (ליטופים, טפיחות ופשוט לגעת). השלב השני יהיה הנחה במיטה וישיבה ליד התינוק עד אשר נרדם, והשלב הבא יהיה הנחה במיטה וכניסה ויציאה מהחדר לסירוגין, לזה יש עוד קצת זמן.
ֿובכל מקרה, תמיד תנו מענה לבכי ואל תשאירו את התינוק שלכם בוכה לבד. כאשר תינוק בוכה לבדו, ולא מקבל מענה לבכיו מתעוררת תחושת תסכול, נטישה, חרדה וחוסר ביטחון בהורים בעיקר.
אתם לא באמת רוצים שבגיל הזה הוא ילמד "להסתדר לבד" ולהרגיע את עצמו לבד מתוך מצב של חוסר ברירה, נכון? אתם רוצים שידע שהוא יכול לסמוך עליכם ושתמיד תהיו באזור כדי לתמוך בו, עד אשר יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.
