חיפוש

"המערך האורולוגי בשערי צדק מלווה את המטופל מגיל 0-120"

במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי שערי צדק, פועל מודל שמאפשר למטופל האורולוגי מעבר רציף בין שלבי החיים בלי לאבד ידע ולעבור בין מערכות. תינוקות שעוברים ניתוחים מורכבים, ילדים שנמצאים במעקב ומבוגרים המתמודדים עם גידולי כליה, ערמונית, שלפוחית או אשכים, כולם מקבלים טיפול רפואי שמכיר את ההיסטוריה האורולוגית שלהם לאורך מעגל חייהם

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
ניתוח עם רובוט דה וינצ'י | צילום: דוברות שערי צדק
ניתוח עם רובוט דה וינצ'י | צילום: דוברות שערי צדק
פרופ' צ'רטין וצוות המחלקה האורולוגית בניתוח | צילום: דוברות שערי צדק
פרופ' צ'רטין וצוות המחלקה האורולוגית בניתוח | צילום: דוברות שערי צדק
יניב דורנבוש בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
תוכן שיווקי

מחלות אורולוגיות אינן מתחילות או מסתיימות בנקודת זמן אחת, ודורשות ליווי רפואי לאורך מעגל החיים. פעוט עם מום מולד מורכב בדרכי השתן אינו מפסיק להיות מטופל אורולוגי כשהוא מגיע לגיל 18, ואדם בוגר שעובר ניתוח אונקולוגי ממשיך להזדקק למעקב ולליווי גם לאחר ההחלמה הראשונית. אבל, למרות אופיין המתמשך של המחלות, המערכת הרפואית בישראל עדיין מפוצלת בין אורולוגיית ילדים לאורולוגיית מבוגרים, כאילו מדובר בשני עולמות שאינם מחוברים זה לזה.

פרופ' בוריס צרטיין  | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
פרופ' בוריס צרטיין  | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילומים: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילומים: אפרת פרגון שערי צדק

במערך האורולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק פועלים לפי תפיסה ברורה: לא המטופל הוא זה שצריך להתאים את עצמו למערכת, המערכת היא זו שמתאימה את עצמה למטופל. "אנחנו רוצים להעניק למטופלים שלנו מעטפת אורולוגית שלימה מגיל 0 עד גיל 120", אומר מנהל המערך פרופ' בוריס צ'רטין, מנהל המחלקה לאורולוגיה ואורולוגיה של הילד.

"מטופל שהגיע אלינו לטיפול בגיל מסוים, ימשיך כאן את טיפול לאורך חייו, אנחנו לא עוזבים אותו. הרעיון הוא כי אותו צוות שמכיר את המטופל מגיל ינקות ימשיך ללוות אותו גם בבגרות, בלי מעבר לרופאים חדשים, בלי פתיחת תיק רפואי חדש וללא הצורך לשחזר את ההיסטוריה הרפואית".

הגישה הזו ניכרת באופן שבו המערך בנוי, כאשר כל תחומי האורולוגיה מרוכזים במקום אחד ופועלים כיחידה משולבת. בתוך המערך מתקיימים טיפולים בילדים ובמומים מולדים מורכבים, תחום אונקולוגי רחב הכולל גידולי כליה, ערמונית, שלפוחית, אשכים ואיבר המין, מרפאה גנטית המיועדת לגברים בסיכון, מרפאות שיקום לתפקוד מיני ורצפת אגן ומרפאה ייעודית לסרטן שלפוחית השתן. יחד הם יוצרים מסגרת אחת המאפשרת רצף טיפולי אמיתי, מהילדות ועד הבגרות.

מחלות אורולוגיות מלוות חלק מהמטופלים כבר מרגע הלידה. בישראל, הודות למעקב ההיריון הנרחב, רבים מאובחנים עוד לפני שבאו לעולם. "בשלב טרום הלידה אנחנו מגלים מחלות מולדות בדרכי השתן, היצרויות, הרחבות, חסימות, שלפוחית שתן חוץ-גופית – מצבים שמצריכים ניתוחים מורכבים מאוד בימים הראשונים אחרי הלידה", מסביר פרופ' צ'רטין.

לאחר הניתוח נדרש מעקב ממושך ובחלק מהמקרים משחזרים מבנים בעזרת רקמות שאינן טבעיות למערכת השתן. הרקמות האלה מתנהגות אחרת: הן סופגות ומפרישות חומרים, נוטות לדלקות כרוניות ועלולות לפתח ממאירות באזורי השחזור בהמשך החיים. "אורולוג מבוגרים אינו רגיל לראות מומים מולדים", אומר פרופ' צ'רטין. כשהמטופל מגיע לבגרות, הרופא שאינו מכיר את הניתוחים המורכבים שעבר בילדות אינו מודע לצרכים הייחודיים, החל מהצורך במעקב צמוד ועד הסכנה להתפתחות גידולים באזור השחזור, לכן האורולוג שטיפל בתינוק או בילד חייב ללוות אותו גם בבגרותו", קובע פרופ' צ'רטין.

להיבט הזה יש גם משמעות רגשית ותפקודית. מטופלים שעברו שחזורים בילדות מגיעים לבגרות עם שאלות על תפקוד מיני, פוריות, שליטה או הבנת האנטומיה שלהם. "אלה נושאים אינטימיים מאוד, כשרופא מכיר את המטופל מאז שהיה תינוק – הרבה יותר קל לו לדבר על הדברים האלה", מדגיש פרופ' צ'רטין.

מדוע חשוב כל כך לשמור על רצף טיפולי לאורך השנים?

"שמירה על רצף טיפולי מונעת מהמטופל להיכנס למערכת חדשה בגיל שבו הוא הכי פגיע. הוא לא צריך לעבור שוב את מסלול ההסברים ולפרט לרופא חדש את הניתוחים והטיפולים שעבר. בשערי צדק הוא פוגש את אותו צוות שמכיר את ההיסטוריה שלו ויודע מה לבדוק. מצב כזה חשוב רפואית ולפעמים מציל חיים, וחשוב אנושית, במיוחד כשמדובר בנושאים כל כך רגישים".

שלפוחית מחוץ לגוף

אחד הסיפורים הבולטים במערך, שממחיש בצורה הטובה ביותר את המשמעות של רצף טיפולי, הוא המקרה של תינוק שנולד במשקל 1.8 ק"ג בלבד, עם מצב נדיר וקשה שבו השלפוחית נמצאת מחוץ לגוף. פרופ' צ'רטין היה חלק מצוות המנתחים שליווה אותו מהרגע הראשון. "התינוק נולד עם השלפוחית בחוץ, ללא דופן בטן, הוא עבר סגירה מורכבת ימים בודדים לאחר הלידה ובהמשך סדרת ניתוחים נוספים, עד שהגענו למצב שיש לו שלפוחית בנפח תקין, עם שליטה בהוצאת שתן ותפקוד מיני תקין".

המעקב הרפואי אחריו נמשך לאורך כל חייו. היום הוא כבר בוגר, התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית וחזר למערך, הפעם כסטודנט לרפואה. "כעת הוא רוצה להתמחות באורולוגיה", מציין פרופ' צ'רטין בחיוך.

כמי שניתח אותו כתינוק ורואה אותו היום סטודנט, מהו הדבר המשמעותי ביותר במקרה הזה?

"אני יודע בדיוק מה נעשה בגוף שלו, מהם הניתוחים שעבר ומהם המעקבים הנדרשים היום. כשהמטופל נשאר באותה מעטפת, אנחנו לא מפספסים סיבוכים מאוחרים או סיכונים, והוא מקבל טיפול שמותאם למי שהוא ולמה שהוא עבר. לראות אותו מגיע לבית החולים כסטודנט לרפואה, אחרי כל מה שעבר, זו הוכחה למה רצף טיפולי מסוגל לעשות".

לא משחק ילדים

ד"ר גליה רייסין מובילה את תחום אורולוגיית הילדים במרכז הרפואי שערי צדק לאחר ששבה מתת-התמחות בבית החולים לילדים בסינסינטי, אחד המרכזים החשובים בעולם בתחום.

ד"ר גליה רייסין | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר גליה רייסין | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר גליה רייסין | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר גליה רייסין | צילום: אפרת פרגון שערי צדק

מהם האתגרים בטיפול אורולוגי בילדים?
"אוכלוסיית הילדים מכילה הרבה קבוצות גיל. ילד בן שמונה וילד בן שלושה חודשים הם שני עולמות שונים. האבחון שונה, הטיפול שונה והדינמיקה בחדר הטיפולים או הניתוח שונים.

לדברי ד"ר רייסין, יש מורכבות אתית מובנית בתחום: "אני מדברת עם הילד, אבל גם עם ההורים. לפעמים הילד רוצה משהו אחד וההורים רוצים משהו אחר. צריך לבנות מערכת שבה הילד מרגיש בטוח לדבר וההורים מרגישים שהם חלק מהתהליך".

גם האבחון מתרחש בזמנים שונים. חלק מהמומים מתגלים כבר במעקב ההיריון בזכות בדיקות הסקר המקובלות בארץ. לעומת זאת, בעיות תפקודיות אינן נראות לפני הלידה, הן צצות רק כשהילד מגיע לגיל שבו מתחילה שליטה בהטלת שתן. "אבל קשיים כמו ריקון לא תקין או חוסר שליטה ביום או בלילה מופיעים רק כשהילד מתחיל לתפקד בעצמאות".

אחד החידושים החשובים ביותר במערך הוא מרפאת המעבר, מרפאה שמיועדת למטופלים שמסיימים את גיל הילדות אך אינם מתאימים לטיפול שגרתי אצל אורולוג מבוגרים.

מה קורה כשהילדים הופכים למבוגרים אבל המחלה שלהם לא?

"אנחנו לא מפסיקים לראות אותם כשהם מגיעים לבגרות. יש מטופלים שנולדו עם מצבים נדירים, עברו שחזורים מורכבים או מנקזים את השלפוחית באמצעות צנתר, והם זקוקים לליווי שמבוסס על היכרות עם כל מה שעברו מילדות".

את הצורך במרפאה כזו הבינה ד"ר רייסין בשהותה בבית החולים בסינסינטי, שם ראתה כיצד ילדים עם מומים מולדים מגיעים לגיל בוגר אך ממשיכים להתמודד עם אותן בעיות מהילדות. "בשערי צדק המעבר נעשה באותו בית חולים ובאותה מחלקה. הם נכנסים למסגרת של מבוגרים אבל ממשיכים לראות רופאה שמכירה אותם מילדות. מצב כזה הופך את השלב הזה לחלק, טבעי, ובמיוחד כזה שלא דורש מהם להתחיל את הסיפור שלהם מחדש".

במקביל להתפתחות מרפאת המעבר, גם בתחום הניתוחי חל שינוי משמעותי. במשך שנים ניתוחים רובוטיים היו מקובלים כמעט רק באורולוגיה של מבוגרים, שם הוכיחו יתרון גדול בדיוק, ביציבות ובהפחתת סיבוכים. עם הזמן היה ברור שהיתרונות האלה רלוונטיים במיוחד לניתוחים משחזרים בילדים, ולכן הותאמה הטכנולוגיה גם לאורולוגיית הילדים. כיום חלק גדול מהניתוחים המורכבים מבוצעים בגישה רובוטית שמאפשרת רמת דיוק שלא הייתה אפשרית קודם.

בניתוח אורולוגי בילד, היכן היתרון של הרובוט מורגש מיד?

"רוב הניתוחים בילדים מכוונים כדי לבנות מחדש מבנה אנטומי שדורש דיוק גבוה. בגישה רובוטית התנועה יציבה ומדויקת, יש הגדלה משמעותית של שדה הניתוח והדבר קריטי בגוף קטן כמו של ילד. גם מבחינה אסתטית התוצאה טובה יותר, וההחלמה קצרה יותר. מחקרים הראו שבגישה רובוטית יש פחות כאבים ופחות ימי אשפוז, והילדים חוזרים לשגרה מהר יותר".

אורולוגיה אונקולוגית

ד"ר דמיטרי קוליקוב מוביל את התחום האונקולוגי במחלקה האורולוגית, לאחר שחזר מתת-התמחות בניתוחים אונקולוגיים רובוטיים ב–Roswell Park. עם כניסתו לתפקיד שינה המערך את פניו והקים תשתית אבחון וניתוח המבוססת על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילום: אפרת פרגון שערי צדק
ד"ר דימיטרי קוליקוב | צילום: אפרת פרגון שערי צדק

מה השתנה בתחום האבחון?

"בעבר ביופסיית ערמונית נעשתה כמעט בעיוורון, נטילת 6 דגימות מאזורי ברירת מחדל, בלי לדעת באמת איפה נמצא הגידול. יכולנו לפספס סרטן משמעותי, או להפך – לאבחן משהו שאינו מסוכן. היום אנחנו מתחילים ב-MRI שממפה את הערמונית ומראה לנו בדיוק איפה החשד. רק אחרי זה עושים ביופסיית Fusion שמחברת את תמונת ה־MRI לאולטרסאונד בזמן אמת ומכוונת את המחט לנגע עצמו. זו רמת דיוק אחרת לגמרי, והיא משנה את איכות האבחון ואת מהירות קבלת ההחלטות", מסביר ד"ר קוליקוב.

גם תחום הניתוחים עבר שינוי עמוק וכיום רובם מתבצעים בגישה רובוטית. כריתות כליה חלקיות, כריתות ערמונית וכריתות שלפוחית נעשות באופן זעיר-פולשני, עם התאוששות מהירה יותר, שליטה טובה יותר במתן שתן ושמירה גבוהה יותר על תפקוד מיני.

ד"ר קוליקוב מדגיש שהניתוח הרובוטי הוא רק מרכיב אחד בתוך מעטפת אונקולוגית רחבה. "אנחנו מטפלים בכל סוגי הסרטן האורולוגי – כליה, צינורות השתן, שלפוחית, ערמונית ואשכים. יש כאן רצף מלא – אבחון, טיפול, שיקום ומעקב".

במערך פועלת יחידת אונקולוגיה שמטפלת בקרינה ובטיפולים ביולוגיים וכימיים, ומרפאה גנטית שמאתרת מוטציות כמו BRCA ומאפשרת מעקב מוקדם אצל גברים בסיכון. לצד אלה קיימות מרפאות שיקום לתפקוד מיני ולרצפת אגן, תחומים שנפגעים לעיתים בעקבות טיפולים אונקולוגיים.

כדי לחבר בין כל הגורמים מתקיימות ישיבות רב-תחומיות שבהן משתתפים אורולוגים, אונקולוגים, רדיולוגים ופתולוגים. "כל מקרה נידון בצוות", אומר קוליקוב. "זה לא מצב שבו מנתחים ושולחים את החולה הביתה, הליווי נמשך לאורך שנים".

דוגמה בולטת היא הטיפול בסרטן שלפוחית השתן, מחלה שנוטה לחזור תדיר. "אנחנו מבצעים שטיפות ביולוגיות ומעקבים תכופים, יש אצלנו גם מחקרים ייחודיים בתחום, כולל מחקר שפרופ' צ'רטין מוביל על שטיפות עם חומרים מיוחדים".

ילדים, מבוגרים, אונקולוגיה ושיקום

פרופ' צ'רטין מסכם ומסביר כי הייחוד של המערך אינו רק בריבוי תחומים אלא באופן שבו הם עובדים זה לצד זה. "ילדים, מבוגרים, אונקולוגיה ושיקום – כולם יושבים בתוך אותה מסגרת. הדבר מאפשר לנו לקבל החלטות מהר יותר ולתאם את הטיפול בלי שהמטופל יצטרך לעבור בין מערכות שונות".

כך נבנה בשערי צדק מודל שמאפשר מעבר רציף בין שלבי החיים בלי אובדן ידע וללא קפיצות בין מערכות. תינוקות שעוברים ניתוחים מורכבים, ילדים שנמצאים במעקב ומבוגרים המתמודדים עם גידולי כליה, ערמונית, שלפוחית או אשכים, מקבלים טיפול באותה מסגרת מקצועית שמכירה את ההיסטוריה הרפואית שלהם מרגע הולדתם.

לפרטים נוספים >>

בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    בר בהר הרצל, בשנה שעברה. מושאי ההתקפות של נתניהו ואנשיו נעשו חשדנים במיוחד

    קורבנות מסע ההסתה הקונספירטיבי של נתניהו משוכנעים: זה ייגמר בדם

    גידי וייץ | פרשנות
    מזל ביסהוור

    לכתבה הזאת רואיינו אנשים מצליחים. רק אחת הסכימה לדבר בשמה

    רן שמעוני
    תומר אייגס בכלא

    שני סרטונים של קצין ובן 14 גוססים שיקפו מציאות אחת: חיי אדם הם הפקר

    נועה לימונה | דעה
    אדיר מילר ב"ריסט". היה עדיף לגמור עם זה

    אדיר מילר מקצין את ההומור הדלוח מ"רמזור". התוצאה רעה מאוד

    איתי זיו
    ג

    המדינה שבה נולדתי קרסה כשהייתי בן עשר. מאז אני נטול שורשים

    חשיפה | בלוג הצילום
    משפחתה של נועה מימן. בכל יעד אנחנו מגיעים לאי חדש, ארץ אחרת, שפה שונה. אנחנו כל הזמן במצב של התרחבות ולמידה

    אחרי 5 שנים מורכבות, משמחות וקשות על הים, נדמה שרק התחלנו | טור אחרון